החלטה בתיק ת"ד 13836-09

בקשה שהוגשה מטעם ב"כ המאשימה, לאפשר הגשת דוח פעולה שערכה שוטרת בעת מילוי תפקידה, ללא חקירתה הנגדית, כשהבקשה נשענה על הוראות  סעיף 27 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן - הפקודה) .

לפי עובדות כתב האישום ביום 13.02.2009, שעה 06:30 לערך, נהג הנאשם רכב שברולט מספר 2691863 ברמת גן בדרך אבא הלל, מכיוון צפון לכיוון דרום סמוך ולאחר הצומת עם רחוב בן גוריון. אותה שעה, עמד רכב משטרתי מסוג סקודה מספר 12915 במקום האמור, בכיוון נסיעת הנאשם, מימינו ולפניו. הנאשם נהג בחוסר זהירות בכך שסטה ימינה כיוון נסיעתו ופגע בניידת המשטרה. כתוצאה מהתאונה נחבל נהג הניידת (להלן- השוטר) חבלות של ממש (פצע נמק בכף רגל שמאל, דפורמציה של הבוהן, דיסלקציה של אצבע 1, תפרים וסגירת הפצע בניתוח סגירה פלסטי). כמו כן כלי הרכב ניזוקו.

בעת קרות האירוע נכחה במקום השוטרת רס"ל לירון שלמה (להלן - העדה), כשהיא מתלווה לשוטר לצורך טיפול משטרתי באירוע אחר, ומשכך נכחה בעת אירוע תאונת הדרכים נשוא כתב האישום וערכה את דוח הפעולה (מ/1).

כאמור, באת כוח המאשימה ביקשה להגיש כראיה את דו"ח פעולה וזאת מהטעם שמדובר בדוח שנערך במסגרת תפקידה של העדה, כאשר העדה יצאה מן הארץ ביום 11.04.2011  ולא ידוע מתי תשוב. בשיחה עם דודה של העדה עלה כי העדה לא תחזור לארץ  עד שנת 2014, לכל הפחות.

בנסיבות אלו, נטען כי יש לקבל את דוח הפעולה על פי סעיף 27(א) לפקודה.

מנגד, הבא כוח הנאשם התנגד לבקשה, וטען כי על פי הוראת סעיף 27(ד) קבילותו של דוח פעולה כאמור מותנית בהתייצבותה של העדה להעיד בבית המשפט. הוא הוסיף כי התנגדותו להגשת דוח הפעולה ללא חקירה נגדית משתמעת מתגובתו לכתב האישום, ואכן פעמיים זומנה העדה לבית המשפט אך לא התייצבה. בא כוח הנאשם הסכים כי המסמך יוגש לבית המשפט, שיכריע בסוגית קבילותו.

דיון והכרעה:

סעיף 27(א)(1) לפקודת התעבורה קובע כי :

"בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה   הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;... "

אין מחלוקת בין הצדדים כי דו"ח הפעולה נעשה במסגרת מילוי תפקידה של העדה.

ואכן, שני הצדדים הסתמכו בטיעוניהם על הוראות סעיף 27 לפקודת התעבורה, איש איש לפי גרסתו אודות סעיף זה.

סעיף 27(ד) לפקודה התעבורה קובע כי :

" אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור."

הנה אנו רואים, כי המחוקק הדגיש את חשיבות הזכות לחקירה נגדית של עורך הדו"ח או ההודעה, וקבע באופן קטגורי כי בית המשפט ייעתר לבקשה לזימונו לבית המשפט.

ראה, ע"ת 209/96 התובע הצבאי הראשי .נ. סמל רועי ניסנוב , שם נפסק כי:

לגבי כל אחת משלוש הראיות בכתב הראשונות נקבעת במפורש זכותו של המתנגד להגשת המסמך לדרוש, כי יעידו וייחקרו עורכי המסמך - סעיף 27(ד) לפקודת התעבורה, וכן סעיף 26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971"

הכלל הינו כי עורך ההודעה בכתב ייחקר בבית המשפט, אך בהלכה בפסוקה נקבעו לו חריגים. בעניינו יש לבחון אם חל החריג שעניינו אמרת נפטר במילוי תפקידו. תחולתו של חריג זה הורחבה, כך שאינו חל רק על עד שנפטר אלא גם על עד שלא ניתן מטעם אחר להביא להתייצבותו בבית המשפט, כגון עד  שלא ניתן לאתרו בשקידה סבירה או שלא ניתן מכוח הדין לחייבו להתייצב ולהעיד באשר אין הוא מצוי בתחום הריבוני. 

ראה, ע"א 703/86 אברהם ברנשטיין .נ. היועץ המשפטי לממשלה (להלן- פסק דין ברנשטיין), שם נפסק כי:

"הנני סבור כי יש להחיל את החריג לכלל האמור בדבר קבילותה של אמרה בכתב שנעשתה על-ידי ממלא תפקיד במסגרת מילוי תפקידו, לא רק במקרה שבו ממלא התפקיד נפטר, אלא גם כאשר מדובר בממלא תפקיד שלא ניתן להעידו מטעם אחר; וזאת, כמובן, בתנאי שיתקיימו התנאים הקבועים ליישומו של חריג זה... ".